נכדו הבכור של הצדיק רבי יצחק אייזיק זצ"ל (תרל"ב - 1872) חלה ל"ע במחלה מסוכנת. אבי הילד, ביקש כמה פעמים מאביו, שיתפלל לרפואת בנו – נכדו החולה, אך הנס לא התרחש והמחלה לא נעלמה.

ההיפך, מצבו הרפואי של הילד הלך והחמיר עד שהרופאים 'הרימו ידיים', הם לא מצאו שום דרך טבעית לרפואתו. היה זה בשעת לילה מאוחרת, כשהוחלט שמישהו צריך ללכת ולספר לסבא על ההתפתחות הקשה, ולהתחנן שיתפלל ויבקש עליו רחמים מרובים.

בני המשפחה התלבטו רבות את מי לשלוח לספר לאביהם על ההתפתחות החמורה. לבסוף הוחלט שהשליח יהיה אחד הנכדים הצעירים הילד יהודה צבי. הם ידעו שאביהם הצדיק מחבבו מאד.

באישון לילה טיפס הילד יהודה צבי במדרגות המוליכות לחדרו האישי של הסבא הצדיק. בהגיעו לפתח החדר, השתעל הילד, כדי לעורר את תשומת לב סבו. ואכן תוך זמן קצר קם הצדיק ממקומו ופתח את הדלת.

כשראה את נכדו בשעה כזו הבין מיד במה מדובר, ורק שאל:  "נו  ?"הילד הקטן הצטיין בפיקחות מרובה, השיב: "באתי לבשר לך סבא, שמצבו של נכדך החולה משתפר והולך, ורק צריך שתבקש רחמים שיוטב לו לגמרי !"

צהלו פניו של הצדיק ורמז לילד להיכנס לחדרו. הוא ניגש אל אחד הארונות ונטל משם מלא הכף עשבי תה. ואמר, שיבשלו את העשבים ויתנו לחולה לשתות. וכשהחולה יזיע תחלוף המחלה, כלא הייתה.

עשו בדיוק כדברי הצדיק ותוך שעות ספורות התרחש הנס, הילד הבריא לגמרי !

כשנכנס אבי הילד לבשר לאביו על החלמת בנו - נכדו, הוכיחו אביו ואמר, כי עליו ללמוד פרק ב'הלכות הנהגה חסידית' אצל הנכד הקטן, יהודה צבי.

והסביר שבכל פעם שהוא הזכיר את בנו החולה הוא דיבר בסגנון שלילי, סיפר על המצב הקשה ורק הוסיף צער ומכאוב. אך הפעוט הזה השכיל להחיות את נפשו של הסבא כשבא לבשר בשורה טובה בביטוי חיובי, הודות לכך קיבל הסבא כוחות מיוחדים, ויכול היה בתפילתו להביא לחולה רפואה שלימה...!

✿

בפרשת נח מספרת התורה ומפרטת את כל מי שזכה להיכנס לתיבה ולהינצל ממי המבול, ברשימת הנכנסים כתוב 'מִן-הַבְּהֵמָה, הַטְּהוֹרָה, וּמִן-הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה'.

ישנה שאלה ידועה, הרי בתורה כל מילה וכל אות מדויקות להפליא, אין חסר ואין יתר, ואם כן מדוע האריכה התורה בלשונה, הרי אם היה כתוב 'וּמִן-הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה' היו חוסכים 8 אותיות ? מכך למדו חכמים וקבעו ש'לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו', גם אם לצורך כך יאריך בדיבורו.

דהיינו, כאשר מספרים אודות מאורע כלשהו, צריך תמיד להתבטא בשפה חיובית בלבד, ומתוך הדברים יבינו את הכוונה. יוצא מן הכלל, כשמדובר בהוראת הלכה למעשה, אז כותבת התורה את הביטוי טָמֵא בפירוש, כי שם הדברים צריכים להיות ברורים באופן מוחלט.

לפני 60 שנה ביקרה קבוצת עסקנים אצל הרבי, אחד הנוכחים סיפר אודות חסרונות של מקום מסוים. אמר לו הרבי כאשר רוצים לספר אודות חסרון, אפשר לעשות זאת בשני אופנים.

למשל, כאשר רוצים לתאר אדם שיש לו רק יד אחת. אפשר לומר בפירוש שחסרה ידו השמאלית. אך יש גם דרך נוספת, לדבר באריכות רק על מעלת ידו הימנית, ולתאר עד כמה הוא מצליח באמצעותה לפעול ולהסתדר, ומזה יבינו לבד שחסרה ידו השמאלית.

תמיד כדאי לדבר על החיוב ועל המעלה, ומתוך הדברים יבינו מה המצב באותם דברים שלא הזכירו...

✿

מדוע צריכה להיות זהירות כה גדולה בסגנון הדיבור ?

למילים של יהודי יש כוח ! כשהוא מוציא בדיבורו דברים חיוביים, בכוחו אפילו לשנות גזר דין ולפעול ישועות גדולות.

בסגנון התלמודי זה נקרא, 'ברית כרותה לשפתיים'.

כאשר אברהם אבינו נפרד מנעריו מתוך ידיעה שהוא עומד לעקוד את יצחק, ולחזור אליהם לבדו, התבטא בכל זאת ואמר: וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, (ונשובה, בלשון רבים) ואכן בכוחם של מילים אלו הוא לא חזר לבדו, אלא עם יצחק בנו שנשאר בריא ושלם.

תמיד כשחסידים מתוועדים יחד, הם אומרים זה לזה "לחיים" ועונים "לחיים ולברכה", כדי שאמירה חיובית זו תביא חיים וברכה בגלוי לכל המשתתפים !

ידוע שכוחה של מילה חיובית בעת התוועדות יכולה להביא ישועה גדולה, אפילו במקרים שהמלאך מיכאל לא מצליח לפעול.

רבינו שמואל נ"ע, הרבי הרביעי לשושלת חב"ד, אמר פעם,

כולם חושבים שרק אדמו"ר יכול לקבל 'פדיון נפש' ולבקש רחמים עבור הזקוק לכך. האמת היא שכל יהודי יכול לעשות זאת, כאשר הוא יאמר על זולתו דברי שבח. אך זה צריך להיאמר באמת !

הקדוש ברוך הוא מתאווה יותר לשבחן של ישראל מאשר לתפילתן של צדיקים.

✿

ה'בן איש חי' מספר על עשיר גדול שלא רצה ששני בניו יתרגלו לקבל הכל בקלות, כדי שלא יישארו עצלים... הוא העדיף שירוויחו את כספם מתוך עמל ויתעסקו בעסקים שונים.

האב נתן לכל בן מתנה של 200 זהובים, וביקש שישלחו ידם במסחר, והתנה איתם שבכל יום שישי ידווחו לו אם הצליחו להרוויח משהו במהלך השבוע. מי שיצליח ויהיה לו רווח כספי כלשהו, בשבוע שחלף, יקבל ממנו 5 זהובים מתנה.

כך נמשך הדבר מספר שבועות, שני הבנים קיבלו מאביהם בכל יום שישי את מתנת 5 הזהובים. עד שבאחת השבועות שניהם הפסידו את כספם.

הבן הראשון ניגש לאביו וסיפר לו שהפסיד, וכמובן שהוא לא קיבל מאביו כלום. הבן השני לא רצה לדבר על עצמו בסגנון שלילי ולספר שהפסיד, הוא החליט לדבר בסגנון חיובי, אך באופן כזה שאביו יבין מעצמו שהפסיד ולא ייתן לו כלום.

כשניגש הבן השני לאביו, הוא אמר לו, 'הרווחתי בשבוע הקודם'... כדי שיובן מתוך דבריו שבשבוע הנוכחי הפסיד. אך ברגע שאביו שמע את המילה 'הרווחתי', נתן לו מיד 5 זהובים ולא התייחס להמשך דבריו.

כי כשפותחים את הפה לדבר בסגנון טוב וחיובי, תמיד יוצאים נשכרים !

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה