ספר תורה אור




ספר המצוות להרמב"ם:


הסיפור השבועי:



הרב ישראל בוטמן ע״ה
השיעורים באתר לעילוי נשמת הרב ישראל בוטמן ע״ה השליח הראשון של הרבי לנהריה
נלב״ע ו׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ד

לפעמים הנשמה גם "רעבה"...

סיפר רבה של העיר זיטומיר, שבצפון מערב אוקראינה, הרב שלמה וילהלם סיפור מפעים של השגחה פרטית שעוררה נשמות רחוקים.

לפני 18 שנים נסע הרב שלמה ללונדון שבאנגליה לגיוס משאבים למוסדותיו שבזיטומיר, כשהציג את עצמו באחת הכתובות 'הרב וילהלם מזיטומיר', התקבל בהתרגשות והתלהבות יוצאי דופן... בעלת הבית הסבירה שאביה נקרא בשם 'ויליאם', הוא נולד ב'ויצ'ירייצ'י' ולמד בצעירותו בזיטומיר. ריגש אותם לשמוע את הצירוף הזה 'הרב וילהלם מזיטומיר'...

כשחזר הרב שלמה לאוקראינה, החליט לבקר ב'ויצ'ירייצ'י', לתעד את סממני היהדות שנשארו שם מהעבר, ולשלוח למשפחה מאנגליה שיהיה להם מזכרת מערש מולדתם. אחר כמה בירורים, הבין שלא נשאר שום סימן יהודי מהעבר, ואף לא ידוע על יהודים המתגוררים שם. בכל זאת הוא החליט לצאת לדרך.

כשהגיע ל'וצ'ירייצ'י' פגש ברחוב מישהו מזקני המקום, והתעניין אם הוא מכיר יהודים מקומיים, אותו אדם אמר לו שנשארה במקום רק אישה זקנה אחת. ונתן לו את כתובתה. כשהגיע הרב לביתה, פגש בחוץ את הנכדה והנינה ושמע מהם שהסבתא שלהם שוכבת על ערש דווי.

הוא נכנס לסבתא, ששכבה, כאמור, מרותקת למיטתה במצב קשה, ודיבר עמה כמה דקות באידיש. הסבתא הקשיבה במאור פנים ובמבט מיוחד, אך מרוב חולשה לא יכלה להגיב, לפני שנפרד הוא לקח את מספר הטלפון כדי להמשיך את הקשר, וחזר לזיטומיר. כעבור כמה ימים שמע הרב מהנכדה שדקות ספורות  אחר שעזב את הבית ב'וצירייצ'י' נפטרה הסבתא. היה זה ממש סיפור של השגחה פרטית מופלאה איך ביקור בלונדון גרר ביקור אצל אותה יהודייה, דקות ספורות לפני פטירתה אי שם במערב אוקראינה. 

אך הסיפור לא נגמר...

עברו מאז כמה שנים. ובאחד הימים חזרה הרבנית וילהלם משיעור תורה בה השתתפו גם הורי הילדים הלומדים בבית הספר בזיטומיר, וסיפרה לבעלה את חלקו השני של אותו ביקור מופלא ב'וצ'רייצ'י'.

אחת האימהות סיפרה שבעבר היא גרה בסיביר, והסבתא שלה גרה ב'וצ'ירייצ'י, וכששמעה שהסבתא חלתה היא נסעה עם בתה הקטנה לבקרה.

ומה קרה באותו ביקור ?

בוקר אחד קמה הסבתא בהתעוררות תשובה מיוחדת וגילתה לנכדתה שהיא יהודייה ! היא הוסיפה שהיא מרגישה שאלו ימיה האחרונים, וביקשה להיקבר בבית העלמין היהודי בקבורה יהודית !

כעבור כמה שעות, משום מקום, ובהפתעה מוחלטת הופיע רב בפתח הבית. הנכדה הבינה, שכנראה יש לרב קשר רציף עם הסבתא והוא בא לבקר אותה בחוליה...

דקות ספורות אחר שעזב הרב, נפטרה הסבתא.

התגלית הדרמטית של אותו בוקר, שהיא בעצם יהודייה, יחד עם הביקור המפתיע של הרב עורר אותה לחזור לצור מחצבתה. לכן היא עברה להתגורר בקהילה יהודית בזיטומיר, ואת בתה היא רשמה לבית הספר היהודי,

כיום, אותה בת, שומרת תורה ומצוות. ולאחרונה סיימה את הלימודים בסמינר לאודר – חב"ד בווינה

מופלא ביותר, איך הקב"ה, מסבב הסיבות, מחבר קצוות כדי ללקט ולהחזיר עוד נשמה לחיי יהדות.


בפרשתנו מסופר על המפגש הדרמטי בין יוסף לאחיו. הוא מגלה להם את זהותו, והם, כמצופה, היו במבוכה גדולה. כדי לנחמם ולהרגיעם אמר להם יוסף "וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה  כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱ-לֹקים לִפְנֵיכֶם".

ואכן, מי שפרנסם וכלכלם בצורה מכובדת ובהרחבה בימי הרעב, הי' זה יוסף. התברר שכל ה'גילגולים' שעבר, היו בעצם הכנה אלוקית, להביאו לתפקיד המכריע בימים של רעב בעולם.

בנוסף לרובד החיצוני והפשוט, יש בכל סיפור שבתורה גם רובד פנימי ועמוק יותר. וכך גם בפרשתנו. יש גם משמעות רוחנית, והיא נצחית ואקטואלית גם לזמננו, לזה שבימי הרעב העניק יוסף לאחיו ומשפחותיהם מזון בשפע,

ימי הגלות נקראים מבחינה רוחנית "ימי רעב". בזמן כזה שאין גילוי אלוקות בעולם, כאשר הדברים החומריים תופסים מקום נכבד בחיי אדם, וכמעט לא נשאר 'מקום' לנשמה האלוקית... עד שעלול להיות מצב שיהדותו אינה ניכרת כלל, זה נקרא 'ימי רעב'. הגוף אמנם שבע, אך הנשמה רעבה...

במצב כזה, נכנס 'יוסף' לתמונה, ומעודד את הנשמה להתגלות,

מדוע דווקא 'יוסף' ?

יוסף הצדיק היה זמן ניכר בגלות, הוא לא היה חופשי לעצמו. בתחילה שלט עליו פוטיפר, אח"כ היה תחת שליטת פרעה, ובכל זאת, זה לא השפיע עליו במאומה מבחינה רוחנית, גם הגויים שסובבוהו ראו כִּי ה' אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.

יוסף מסמל את היכולת להיות חופשי, בעל בחירה, גם כשנמצאים תחת "שלטון זר".

בנשמתו של כל יהודי יש בחינת 'יוסף', שלעולם לא הולכת לאיבוד, ו"בימי הרעב" היא מתגלה ומפרנסת ומכלכלת את היהודי, לכן יש מצבים בהם מוצא אדם את עצמו, לפתע פתאום, מבטא את השתייכותו להקב"ה ולתורתו. כמו אבן-אש שלא מאבדת את תכונתה הייחודית גם אם תהיה שקועה שנים רבות בתוך קרח... וכאותה זקנה מ'וצ'רייצ'י', שברגע האחרון ממש התעוררה ברגש של 'תשובה' וגילתה את יהדותה, ובזה השפיעה גם על צאצאיה להמשיך בדרך זו.

זכה רבה של זיטומיר להגיע בהשגחה מופלאה למקום נידח זה ולראות במוחש את מה שאמר יוסף לאחיו וְעַתָּה לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱ-לֹקים...


ברור שיעקב ובניו היו קדושים וטהורים, אך הם לא הגיעו למעלתו המיוחדת של יוסף,

אחיו לא היו מסוגלים להתמודד עם 'חושך' העולם, ולכן הם היו מבודדים ומוגנים מכל מה שמתרחש בעולם. זה בא לידי ביטוי בכך שהם בחרו להיות רועי צאן, עבודה מסוג כזה שלא באים במגע קרוב עם שאון העיר, נמצאים בשטח סטרילי ואפשר לשקוע בעולמות הרוחניים ללא הפרעה. בזה הם שמרו על מעלתם הייחודית.

לעומתם, היו ליוסף כוחות מיוחדים, להישאר אוטנטי למרות הסביבה העוינת, ולכן דווקא הוא נבחר למשימה המורכבת, להתגלגל למצרים במצבים שונים ומשונים, כדי 'לפרנס ולכלכל את אחיו בימי הרעב' תרתי משמע.

בזכותו ולמעשה בזכות הנקודה של "יוסף" שנמצא בכל אחד מאתנו אנו מחזיקים מעמד בכל מצב.

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>

  נבנה ע"י WebEmpire