אחד מחסידיו של הצדיק רבי אלימלך מליזנסק (ה'תקמ"ז – 1787) בא פעם בליל ערב יום הכיפורים אל רבו הצדיק כדי לראות כיצד הוא עורך את ה'כפרות'.

רבי אלימלך סירב לבקשת החסיד. אך הציע לו לנסוע לכפר קטן, לביתו של יהודי פשוט, לראות 'כפרות'.

ציית החסיד, רתם מיד את עגלתו ונסע לאותו כפר.

כשהגיע לכפר הסתבר כי הבית של אותו יהודי נמצא בקצה הכפר. כשהגיע לשם החסיד כשעה לפני חצות הלילה, הוא מצא את עצמו בבית מרזח וגויים יושבים בתוכו ושותים לשוכרה.

כשראהו בעל הבית ניגש אליו ושאלו מה חפצו ? "עובר אורח אני – אמר לו החסיד – ורצוני ללון פה הלילה".

בעל הבית התחיל להסס ולגמגם: בביתי אין מקום, בכפר יש בתים אחרים, יותר מרווחים... אבל האורח הפציר בו לתת לו לפחות להיות בקרן-זווית עד עלות השחר ואז ילך לו לדרכו.  ובעל הבית נעתר לו.

קרוב לחצות התחיל בעל הבית לשלח את הגויים מהבית. כשכולם יצאו, ביקש מאשתו שתביא לו את ה'מחברת' המונחת במגירה.

כשהגיע המחברת לידיו התחיל לקרוא ממנה את כל 'חטאיו' שעשה במשך השנה. ביום פלוני לא קראתי את 'שמע'. ביום פלוני עשיתי כך וכך. וכן הלאה.

כשסיים לקרוא התמרמר בבכיות ואמר: אוי, ריבונו של עולם, הלא בשנה שעברה חזרתי בתשובה והבטחתי להיות טוב וישר. ולבסוף מה היה  לי ?

אח"כ פנה שוב לאשתו וביקש שתביא לו את המחברת השנייה מהמגירה.

והתחיל לקרוא ממנה כל הצרות והבעיות שעברו עליו במשך השנה. ביום פלוני התנפלו עליו שודדים ושברו את עצמותיו. ביום פלוני קרה אסון זה וכו'.

כשסיים לקרוא התמרמר בבכיות ואמר: אוי, ריבונו של עולם, הלא בשנה שעברה ביקשתי ממך שתתן לי שנת ברכה וחיים ושלום. והאמנתי שכך יהיה. ולבסוף מה היה לי ?

כשסיים אמר: סוף סוף הרי ערב יום הכיפורים וצריכים להתפייס. בוא ריבונו של עולם אני סולח לך ואתה סולח לי... אתה לא חייב לי ואני לא חייב לך...

ולקח את שתי המחברות, כרך אותם יחד, סבב 3 פעמים על ראשו ואמר: "זה חליפתי, זה תמורתי זה כפרתי...." וזרק את המחברות לאש...

♦

   הקשר בין יהודי לקדוש ברוך הוא מתבטא בשלשה מעגלים:

א.   המעגל הגלוי והמוכר – קשר שמתבטא בקיום תורה ומצוות. דהיינו: 613 המצוות – הם הדרכים שבאמצעותם מתקשרים לבורא. בדוגמת חבל השזור מ 613 חוטים דקים, וכלשון הפסוק " יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ". כמו חבל עבה שכאשר כל החוטים השזורים בו  שלמים, החבל בשיא חוזקו, כך גם עוצמת הקשר לבורא נמדדת בקיום כל תרי"ג (613) המצוות.

ב.    מעגל עמוק יותר – היא ה"תשובה". כאשר חלילה נפגם הקשר הגלוי. כשיהודי נכשל באחד או יותר מ – 613 המצוות והרי זה כמו שנותק חוט ונחלש חוזקו של ה"חבל". ובכל זאת משהו בפנים מציק לו... הוא מתחרט.    מה גורם לאותה תחושת חרטה ?  זו התגלות של הקשר הפנימי יותר שקיים בין יהודי לבורא. בכוחו לתקן ולהשלים את הפגמים. קשר זה נקרא "תשובה". דהיינו: חרטה על העבר והחלטה טובה על העתיד.

ג.     המעגל הכי עוצמתי והכי עמוק מתגלה ביום הכיפורים - זוהי נקודת היהדות הפנימית שלא "מתלכלכת" אף פעם בחטא. זהו עצם הנשמה שבכל אחד. בעצם נקודה זו לעולם לא נפגמה ולא תיפגם לעולם !  וכאשר היא מתגלה, רואים את היהודי האמיתי, מתברר שלמרות הכל יש לו נשמה טהורה וזכה. ומכאן נפתח דף חדש לקראת השנה הבאה.

♦

מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב (ה'תק"ע – 1809) שביום הכיפורים שחל להיות בשבת הוא היה מאוד רגוע,

ואמר: הרי בשבת אסור לכתוב, זה חילול שבת. רק לצורך של 'פיקוח נפש' מותר.

ועל כן ברור שהקב"ה יכתוב אותנו רק לחיים טובים שהרי זה פיקוח נפש,  אבל למיתה בוודאי לא יכתוב שהרי אסור לכתוב בשבת...

שיהיה לכולנו חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

בית חב"ד נהריה

הרב ברוך וילהלם

יו"ר