סיפר החסיד הרב שמעיה יהודה מרינובסקי ז"ל

באחד הכפרים התגורר יהודי שפרנסתו הייתה ממכירת יי"ש בבית מזיגה. מובן שכל היום נאלץ לשהות בחברת גויים שיכורים, כך שהיה שומע את כל פטפוטיהם וניבול פיהם.

כשכבר לא יכל יותר לשאת את מר גורלו הרוחני. נסע לרבו הבעל-שם-טוב וביקש רשות לעקור את דירתו מכפר זה ולחפש למחייתו מקור פרנסה אחר.

ענה לו הבעל-שם-טוב:

'מקומך אל תנח'. הרי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו. הוא מחיה את כולם – גם את השיכורים ופטפוטיהם. אלא שיש לנצל את מה ששומעים – לעבודת ה'.

חזר היהודי לכפר והמשיך במכירת היי"ש. לעת ערב, התיישב לנוח קצת. והנה התיישבו לידו שני שיכורים, כוסית וודקה בידם והם משוחחים ביניהם.

בהתאם להדרכה שקיבל מהבעש"ט, שיש לנצל את מה ששומעים לעבודת ה', הטה אוזן להקשיב לדבריהם.

וכך התנהלה השיחה ביניהם:

-         אתה יודע, איוואן, לפעמים קורים דברים מוזרים שאיני מסוגל להבין אותם. אספר לך מה קרה:  ליד ביתי גר איש אחד, עני מרוד, אין לו כלום בבית. כל רכושו הוא רק כרית אחת קטנה ללילה. אמש בא גובה המס מטעם המלך, וכשלא מצא אצלו מאומה, החרים את הכרית והלך לדרכו.   אינני מסוגל להבין, וכי המלך זקוק לכרית הזאת ?

-         אכן, רואה אני שאינך מבין כלום. האם חושב אתה שגובה המס לקח את הכרית עבור המלך ? וכי המלך זקוק לזה ? אלא כוונת הדברים היתה שצריך תמיד לזכור שיש מלך.

מי שמשלם מיסים כחוק, זוכר היטיב את המלך. אבל זה שלא משלם כלום, אם לא יקחו ממנו את הכרית האחרונה, עלול הוא לשכוח, חלילה, את המלך, ודבר זה אסור שיקרה, אסור לשכוח את המלך !

שמע היהודי את דברי השיכור והבין היטיב את כוונת הבעש"ט כי גם מדברי השיכורים הערלים, אפשר ללמוד דרכים בעבודת ה'.

♦

מהי המשמעות של ראש השנה ?

תורת החסידות מפנה את הזרקור לעבר רבדים עמוקים יותר במהותו של ראש-השנה. מהותו העיקרית של היום היא, שבו הקב"ה מוכתר מחדש למלך העולם. לכן יש דגש רב כל-כך בתפילה על עניין המלכות.

כיום איננו מכירים כל כך את "מוסד המלוכה" כיון שמלכים יש רק במדינות בודדות בעולם, וגם שם זו משרה יצוגית בלבד. אולם המהות הפנימית של ממלכה היא ההתמסרות המוחלטת של העם אל המלך וקבלת כל גזֵרותיו. כמו במלך בשר ודם כך במלכות שמים, עיקר עניין ההכתרה הוא קבלת עול.

בראש השנה בקשתנו ממוקדת בתפילת "מלוך על העולם כולו בכבודך".

כשאנו מקבלים מחדש את מלכותו של הקב"ה, ומכתירים אותו למלך עלינו ועל העולם כולו. אנו גם גורמים שהקב"ה יעניק לנו ולעולם כולו את השפע הדרוש למשך השנה כולה.

אדמו"ר הזקן מתייחס בספר התניא לעבודה זו של קבלת מלכותו של הקב"ה. והוא מדגיש שיהודי צריך להתבונן שהקב"ה "מייחד מלכותו על עמו ישראל בכלל ועליו בפרט".

קל מאוד להמליך את הבורא על כל העולם ולבקש - "מלוך על העולם כולו בכבודך". אך עיקר העבודה צריכה להתבטא "עליו בפרט" ! להרגיש את נוכחות המלך בכרית הפשוטה שברשותנו... בכל מחשבה דיבור ומעשה של היום יום...

♦

קבלת עול זו צריכה להיות מתוך שמחה, כפי שאנו אומרים "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם". השמחה מעידה שמלכות שמים אינה כפויה עלינו, אלא אנחנו רוצים בה ורואים בה אושר וזכות.

זה אושר גדול ביותר שיצור נברא יכול לזכות בו –  שהקב"ה בחר בנו להיות לו לעם-סגולה, ואנחנו זכינו להיות עבדיו של מלך מלכי המלכים הקב"ה.

זו ההזדמנות שלי לברך אותך ואת כל בני ביתך באופן אישי בברכת כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, שנזכה כי השנה תהיה שנת הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.

ואז תתגלה מלכותו של מלכי המלכים הקב"ה על כל העולם כולו.

שבת שלום ושנה טובה

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר