מקווה בינלאומי

סיפר הרב אלכסנדר בן-נון ז"ל, על משפחה מסוימת שלא היו אורתודוכסים אבל על השריד האחרון שביהדותם שמרו מאוד ונמנעו מנישואי תערובת. למרות זאת אחד מבני המשפחה הכיר אשה נכרית והם עמדו, חלילה, להינשא.

בני המשפחה ניסו לשכנע את הנכרית שתתגייר, ולא תמיט אסון על המשפחה. אחרי מאמצי שכנוע מרובים הביעה את הסכמתה להתגייר, אך בתנאי שאקט הטבילה במקווה, שהיא חייבת לעבור, יוסבר לה בטוב טעם. אחרת היא ממאנת להתגייר.

בני המשפחה לקחו אותה למלומדים, לרבנים וכו', וכל הנימוקים ששמעה לא סיפקו את תביעותיה ה'לוגיות'. היא לא השתכנעה משום טיעון. לא מיסטיקה לא היגיינה. גם לא מסורת. והמשפחה כולה הייתה אובדת עצות.

אחד הרבנים יעץ להם, שיבקשו ממנה ללכת לרבי מליובאוויטש. הוא בוודאי ייתן לה מענה מושלם.

היא הסכימה לעשות את ה'נסיון האחרון', וכך הגיעה לחדר ה'יחידות' של הרבי במבט יהיר וקשה, ובתחושה ממורמרת על היהדות והסביבה.

אולם כשיצאה מחדרו של הרבי, פניה היו מלאות אושר ואמרה "כאן בחדר הקטן מאירה שמש האנושות והיהדות". לא רק שהסכימה להתגייר, אלא החליטה להיות יהודייה כשרה, ולקיים תורה ומצוות בשלימות.

המשפחה נדהמה מהמהפך של 180 מעלות - וביקשו לדעת מה אמר לה הרבי. וכך סיפרה:

הרבי אמר ש'גיור' הוא בעצם לידה מחדש. כמו תינוק המתנתק מרחם אמו כך גר מנתק עצמו מעברו הרוחני, התרבותי והביולוגי.

בלידת תינוק הכרחי וטבעי שיופיעו דם ומים. מי השליה שהעובר נמצא בתוכו נגרים ונשפכים, ובתהליך זה מתרחשת הלידה. כך גם כאשר איש מתגייר, הרי עליו לשפוך דם ברית מילה. וטבילה במי המקווה.

כאשר אשה מתגיירת – הכרחי שתיכנס למים כגויה ותצא מהמקווה 'כתינוק שנולד'. כשם שבלי מים אין תהליך לידה – כך ללא טבילה אין גיור.

וסיים הרבי: לכי לטבילה, כי רק על ידי טבילה את נכנסת לשערי היהדות.

 

 

הנושא המרכזי בפרשת נח הוא סיפור המבול.

אם נתבונן בפרשתנו נבחין בסתירה בולטת שיש בין ה'צליל' של שם הפרשה "נח" – שמשמעותו, משהו מאוד נוח ונחמד... ואילו בפרשה מסופר על מבול אדיר של מים. "צונאמי עולמי" ששטף את הכל. 

בלשון התורה: "וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ; וַיִּשָּׁאֶר אַךְ-נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּתֵּבָה".

אם נשאר ברובד הזה, אכן תישאר הסתירה, אולם "הצצה" בפנימיות התורה נותנת לנו מבט נוסף, עמוק, פנימי ואמתי על כל סיפורי התורה. ואכן כשנתבונן ב'סוד' המבול. נלמד על המשמעות העמוקה והפנימית של הסיפור, ונגלה את הצד ה'נוח' של המבול.

בעצם גם ההיגיון הפשוט מחייב שמסתתר כאן משהו נוסף:

שהרי אם כוונת הבורא הייתה רק למחוק את כל היקום, ברור שאינו זקוק לאַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה של ירידת מים. כהרף עין הוא יכול להעלים את הכל ! אולם כשמגלים את המשמעות הפנימית, זה מסביר לנו את הכל.

רבי שניאור זלמן ז"ל, מייסד חסידות חב"ד. מבאר בכמה מקומות שמי המבול באו לא רק כדי להעניש את אנשי אותו דור, אלא, בעיקר  - 'לטהר את הארץ'. זה היה בעצם "מקווה עולמי" !

כמות המים המינימלית למקווה כשר הוא 40 סאה – מי גשם.  (40 סאה = זו מידה בלשון חז"ל. מדובר בכמה מאות ליטרים). וזו הסיבה שמי המבול ירדו במשך אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. בכך נוצר מקווה עולמי כשר.

הטבילה של כל העולם ב'מקווה', הביא טהרה משמעותית. ההשחתה שהייתה נעלמה, והיא גם לא תחזור על עצמה בצורה כזו. בסיום המבול התגלה 'עולם חדש' וטהור. זו טהרה שתישאר לנצח ולכן נשבע הקב"ה שלֹא-יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל, לְשַׁחֵת הָאָרֶץ.

 

פתחנו בסיפור על גיור. ונסיים בסיפור נוסף על גירות.

אחד מגדולי ישראל עזר לגר צדק בתהליך הגיור. כשהגיע לקראת שלב הטבילה במקווה, ביקש הגר מהרב לקבל הסברים על חשיבות הטבילה. אמר לו הרב, שיבוא אליו כמה ימים אחרי הטבילה ואז הוא ייתן לו הסברים מפורטים על הכל.

הגר הסכים. וטבל במקווה הטהרה וסיים את תהליך הגירות כהלכה.

חלפו הימים, והוא לא הגיע לרב לקבל הסברים בטעם הטבילה.

כעבור כמה שבועות פגש הרב את הגר צדק, ושאלו: מדוע לא באת לקבל הסבר על הטבילה ?

ענה הגר: כל השאלות היו לפני שטבלתי. אבל אחרי שזכיתי לטבול במקווה טהרה כבר אין יותר שאלות...

 

שבת שלום

הרב ברוך וילהלם

בית חב"ד נהריה

יו"ר



<< הקודםלרשימה המלאההבא >>




להורדת האפליקציה
במכשירי אנדרואיד