ר' ראובן דונין ז"ל, היה חסיד ואיש אמת מזן נדיר, היו לו משלים ודוגמאות מקוריים ומיוחדים להמחיש מושגים עמוקים. באחת ההתוועדויות הוא סיפר אנקדוטה מאלפת מהתקופה שטרם התקרב ליהדות ולחסידות,

לפרנסתו הוא עבד עשרות שנים כטרקטוריסט במחצבות גדולות בצפון הארץ, וגם לאחר שנעשה לחסיד עטור זקן, הורה לו הרבי להמשיך באותו מקצוע.

יום אחד בעודו יושב על הטרקטור, חשקה נפשו לשטות בחברו שעמד ליד הטרקטור. ופנה אליו בבקשה שיואיל בטובו לעזור לו לדחוף מאחור את הטרקטור, כי הטרקטור נתקע...

החבר הבין שאין בכוחו לדחוף כלי רכב כה כבד, התנצל והסביר בחיוך שלא ייתכן שבן אדם יצליח בכוחו להזיז טרקטור שמנועו דמם. אבל ר' ראובן הצליח 'לשכנע' אותו שינסה בכל זאת, בסופו של  דבר החבר עבר אל מאחורי הטרקטור והתחיל 'לדחוף' אותו קדימה... באותו רגע שיחרר ר' ראובן מעט את המצמד  (=קלאץ') והטרקטור החל לנוע לאיטו, לתדהמתו הרבה של החבר שהיה בטוח שהוא זה שדוחף את הטרקטור..."

מספרים על 'דרשן', שהיה מבקר בקהילות ישראל, לעורר את העם לחזור בתשובה. הוא היה מוכשר מאוד בדיבור, אך מאחר שלא זכה 'לטעום' את אור תורת החסידות, הוא דיבר בסגנון בוטה ותקיף וגרם למאזיניו פחד ורעדה מהעונשים שצפויים לקבל על עוונותיהם, עד שהקהל היה בוכה בדמעות שליש.

עיקר 'פרנסתו' היה בחודש אלול. בימים אלו היה מרבה לדבר על הפחד והמורא שצריך כל אחד ואחד לחוש מיום הדין הקרב ובא.

אחד האדמו"רים החסידיים, שמאוד לא אהב את הגישה ה'מאיימת' של הדרשן, ביקש ממנו לסור לביתו, כדי לשוחח על מהותו של חודש אלול.

ה'דרשן' נענה בחיוב והגיע לפגישה.

האדמו"ר שוחח עמו בלבביות, ובין הדברים סיפר לו אודות חלום מבהיל, שחלם אחד מחסידיו. בו הוא ראה את עצמו יוצא מהעיר ונכנס ליער עבות. החסיד ניסה לצאת מהיער ולחזור ל'דרך המלך', אך לא הצליח. הוא מצא את עצמו מסובך בעומק היער.

כשהחל החסיד לשמוע קולות של חיות טורפות, נתקף בפחד ואימה עצומים. כעבור זמן קצר הוא היה מוקף בבעלי חיים שהגיחו מכל כיוון אפשרי, והתקרבו אליו בצעדי ענק.... כמעט שפרחה נשמתו.

בשלב זה עצר האדמו"ר את התיאור המפחיד, ופנה ל'דרשן' בשאלה, מה הוא מציע לחסיד המפוחד, לעשות כעת ? מה הדבר הכי נכון לעשות כדי להתמודד או להינצל מהמצב המסובך ?

ה'דרשן' ניסה לחשוב וככל שהתעמק יותר בתמונת המצב, התחיל בעצמו לרעוד... באמרו שזה אכן מאוד מבהיל ואינו יודע מה להציע לחסיד המפוחד.

חייך האדמו"ר ואמר, לדעתי, העצה היא פשוטה ביותר !

כדי להינצל מ'חיות הטרף' ולהישאר בחיים, הוא צריך פשוט להתעורר מהחלום...

ר' שמעון שמע את חברו ר' יעקב מספר בהתלהבות בכיכר השוק, על החֲבִיתִיּוֹת הטעימים, הבְּלִינְצֶ'ס, שזוגתו הכינה בבית.

ר' שמעון הגיע לביתו, וביקש מזוגתו שתכין גם היא בְּלִינְצֶ'ס טעימים דומים לאלו שחברו תיאר... זוגתו הסכימה בשמחה להירתם למשימה, אך ביקשה מבעלה שיבקש מחברו ר' יעקב את המתכון לעריכת בְּלִינְצֶ'ס, כדי שתדע איך להכינם בבית.

כעבור מספר ימים הביא ר' שמעון לאשתו את המתכון המבוקש.

כך וכך ביצים, כמות של סוכר, קמח כמובן, חלב, שמן וכו'.

ואז אומרת האישה לבעלה, אבל אין לנו ביצים בבית ?.

-         שיהיה בלי ביצים – העיקר שיצא בְּלִינְצֶ'ס.

אבל גם סוכר אין לנו בבית ?

-         נו שיהיה בלי סוכר – העיקר שיצא בְּלִינְצֶ'ס.

וחלב גם אין...

-         שיהיה בלי חלב – העיקר שיצא בְּלִינְצֶ'ס.

לא קשה לתאר מה יצא בסוף, ואיזה טעם היה לבְּלִינְצֶ'ס....

יהודים כפריים רבים היו מתגוררים במשך השנה בין הגויים. ולקראת הימים הנוראים היו נוסעים לעיר הסמוכה, כדי להתפלל עם הציבור.

אחד הכפריים התכונן לצאת בערב יום כיפור עם משפחתו העירה, וכשראה שהם מתמהמהים בהכנות מרובות לקראת הנסיעה, והוא הי' כבר חסר סבלנות. אז הוא החליט לצאת רגלי,  אך קבע להם נקודת מפגש, שמשם יאספוהו כשיעברו עם העגלה.

הכפרי הגיע לנקודת המפגש, ומרוב עייפות נרדם ו... בני ביתו שנסעו בעגלה שכחו לאסוף את אביהם. וכך המשיך לישון עד ... שהתעורר סמוך לכניסת יום הכיפורים והזמן שנותר לא הספיק, לא לחזור לכפר וגם לא להתקדם לעיר. כך שנאלץ להשאר ביום הקדוש אי שם באמצע הדרך.

נשא הכפרי את עיניו לשמים, ואמר:

ריבונו של עולם, בניי שכחו ממני, אך אני מוחל להם בלב שלם !

כך גם אתה מחול נא לבניך ששכחו ממך !