יברכך ה' וישמרך !
הרב א. מכהן כרב בית כנסת בארצות הברית, הוא שם לב, שאחד המתפללים עוזב באופן קבוע את בית הכנסת לפני 'ברכת הכוהנים'. באחד החגים הזמין אותו הרב לבוא לביתו אחר התפילה לסעוד את סעודת החג. וכך, חשב הרב, הוא בטח יישאר עד סיום התפילה, וכך גם ישמע את ברכת הכוהנים. אבל גם הפעם, הוא יצא מבית הכנסת, כהרגלו, לפני ברכת הכוהנים, והמתין בחוץ לסיום התפילה כדי ללכת עם הרב לסעודת החג.
תוך כדי הסעודה, אחר שאמרו קצת 'לחיים'... אזר הרב אומץ, ושאל את אורחו, מדוע הוא תמיד יוצא לפני ברכת הכוהנים ?
'אספר לך משהו שלא סיפרתי עד עתה לאיש', פתח האורח בסיפור אישי מטלטל.
הוא תיאר בהתרגשות שבזמן השואה הוא היה באושוויץ, והתגורר בתת תנאים בצריף צפוף עם כמה מאות אנשים. היה איתם יהודי זקן שהיה מעודד את כולם, מקשיב לכל אחד, ונותן לכולם אנרגיות חיוביות גם במצב הבלתי נסבל שם.
יום אחד, פתח הזקן והכריז שבעוד שבועיים יחול חג הפסח וביקש מכולם להתאמץ ולהפעיל את כל האמצעים להשיג מצות לליל הסדר ! ואכן, בדרך לא דרך, הצליחו להשפיע על יהודי שהיה משרת בבית המפקד, שסיכן את עצמו ואפה עבורם 2 מצות כשרות ! בליל הסדר ישבו בצפיפות כל דיירי הצריף, כל אחד קיבל חתיכה קטנטנה של מצה, מרור היה בשפע... והיהודי הזקן אמר קטעים מההגדה בקול רם. אין לתאר את ההתרגשות וההתעוררות שהיה באותו מעמד.
לפתע, נכנס אחד הקלגסים הנאציים, וכשראה את ה'חגיגה' הוא צעק בקול רצחני ודרש לדעת מידית מי אירגן את כל זה... ואיים שאם לא יסגירו את הקדקוד הוא יהרוג את כולם. ואז, היהודי הזקן נעמד, מתקרב לנאצי ואמר, אני ארגנתי את הכל. אם אתה רוצה להרוג אותי – תהרוג, בהם אל תיגע. הנאצי חייך חיוך שטני ואמר, שמחר הוא יהרגו במשפט פומבי.
