ספר תורה אור





ספר המצוות להרמב"ם:


הסיפור השבועי:



הרב ישראל בוטמן ע״ה
השיעורים באתר לעילוי נשמת הרב ישראל בוטמן ע״ה השליח הראשון של הרבי לנהריה
נלב״ע ו׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ד

המייל השבועי


שיבנה בית המקדש

באחד השדות היו שלשה שותפים שחילקו ביניהם את העבודה.

הראשון היה מפורר את הגושים ויוצר גומות באדמה. השני היה מטמין את הזרעים באותן גומות והשלישי היה מכסה את הזרעים באדמה בצורה אחידה.

באחד הימים הופיעו רק שני שותפים לעבודה, זה המטמין את הזרעים נעדר.

ובחריצות רבה פורר האחד את גושי האדמה וחרש כראוי, והשני כיסה מיד את הבקעים ויישר את האדמה,

עובר אורח שהתבונן במעשיהם בתמיהה ,לא התאפק, וניסה לברר מה הם בדיוק עושים, ומה התועלת בחרישה וכיסוי כשלא הוכנסו הזרעים באדמה ...

ענו לו השותפים:

מי שתפקידו להכניס את הזרעים לא הופיע היום. האם זו סיבה שאנו לא נמשיך לעבוד ולפחות נעשה את חלקינו....




יציאת מצרים

רבינו סעדיה מגאוני בבל (חי לפני כ- 1000 שנה) התארח  באכסניה, שהמארח לא הכירו אך קיבלו ואירחו בצורה מכובדת.

בינתיים התפרסם בעיר שהגאון המפורסם נמצא ביניהם, ונאספו כל בני העיר אנשים נשים וטף לכבודו. וכשראה בעל האכסניה את המעמד המיוחד הוסיף לכבד את האורח אף יותר מיכולתו.

כשעמד הגאון לעזוב את המקום וכל בני הקהילה באו ללוותו, נפל בעל האכסניה לפני רגליו ובכה בתחנונים שימחול לו הגאון על שלא כיבדו כראוי.

שאל הגאון: הלא כיבדת אותי כבוד גדול. הרבה יותר מיכולתך ומה עוד יכולת לעשות ?

ענה אותו יהודי: אני מבקש לפייס אותך על השעה הראשונה שלא הכרתי ולא ידעתי ממעלת כבודו ולא נתתי לך אז את הכבוד הראוי לך....




פרשת "מטות"

 

ילד יהודי גדל אצל פריץ גוי, הוא לא ידע שהוא יהודי, וגם לא היה לו שמץ של מושג על יהדות.

משגדל הילד, החליט הפריץ להפוך את הילד לנוצרי "כדת וכדין", ולעשות זאת בטקס רב משתתפים.

וכך כשהכל היה מוכן, הודיע הפריץ לילד שמחר הוא ממיר את דתו ומעתה הוא יהיה 'נוצרי'.

כששמע זאת הילד החל לחקור על משמעותו של הטקס.

והפריץ הסביר לו: זה כלום ! עד היום קראו לך פייוויש – ואחר הטקס שמך יהיה איוואן.

שאל הילד: למה עד היום קראו לי פייוויש ?  




מסירות נפש !

לאחר התפילה משכו אותי רגליי לטייל ברחוב פליקאן, הרחוב המרכזי שבו מרוכזות עשרות חנויות תכשיטים שפתוחות באותו יום השבת, והן ומלאות בקונים. חנות אחת היתה סגורה, החנות שלי... ובדיוק אז פנה אלי ידידי מהחנות הסמוכה: "מה קרה לך ? יש לקדוש ברוך הוא יותר מ 50 שבתות בשנה. תן לו את כולן ואת השבת הזו קח לעצמך..."

כאן התחילה מלחמה של ממש בתוך תוכי, מצד אחד שמעתי קול פנימי: לא נורא... שבת אחת... הקב"ה יסלח... ואז בא הקול היהודי שבי, שנתן לי להבין שאני בעיצומו של נסיון ועלי "לשלם" מחיר כדי לקנות חיים ! הרמתי את רגליי ונסתי לביתי




הפתרון טמון בתוך הבעיה...

♦לכפרי פרמיטיבי היה חמור זקן והכפרי רצה להפטר ממנו, אך לא ידע כיצד. באחד הימים החליט שהדרך הכי טובה לפניו, לחפור בור עמוק להוריד לתוכו את החמור ולמלא את הבור בעפר וכך יפטר ממנו.

ממחשבה למעשה, החמור הורד לעומק הבור והכפרי החל לשפוך דליים של חול לתוך הבור... אחרי מאמץ רב והכפרי כבר עמד קרוב למלוי הבור, פתאום אזניו של החמור כבר בצבצו מהבור, ועוד רגע קט והוא כבר שוב חי מחוץ לבור....

מסתבר שהחמור לא היה כל כך 'חמור'. כל דלי של חול שהכפרי הטיח עליו מלמעלה, ניער אותו החמור מעליו והפך אותו לשכבה מתחת לרגליו, והתרומם בעוד כמה מילימטרים.... וכך בנחישות וללא שבירה, הבין ה'חמור' שהפתרון ליציאה מן הבור נמצא בתוך ה'בעיה', בחול עצמו, שהכפרי זורק עליו על מנת   לקברו חי.

כשנדע להביט נכון על החיים מתוך אמונה ובטחון שהקדוש ברוך הוא מקדים רפואה למכה, נזכה להפוך 'צרה' ל'צהר' ו'נגע' ל'ענג', וכלשון הפסוק אודות הנסיון של בלעם לקלל את ישראל: "ויהפוך ה' את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלוקיך.




הרבי שלי

ידידי היקר,

יום שלישי הקרוב - ג' תמוז, הוא יום ההילולא ה- 20 של הרבי מליובאוויטש.

אין אדם בעולם שלא שמע על הרבי מליובאוויטש.

הרבי מוכר וידוע כמנהיג ונשיא של כלל ישראל. הוא דואג לכל יהודי ויהודי ופועל למען כלל ישראל בכל מקום שהם.

כולם שמעו ורבים מאוד גם נפגשו עם שלוחי הרבי הפזורים בכל קצווי תבל. רבים מכירים את בתי חב"ד שנמצאים בכל מקום. או את אחד מאלפי מוסדות תורה וחסד גשמי או רוחני הממוקמים בכל פינה בעולם.

הפעם אני רוצה לספר על הרבי שלי. על ההרגשה האישית הפרטית שלי.  איך רבי גדול שמנהל עולם שלם, באותו זמן ובאותה מידה הוא גם אבא אוהב ודואג לפרט הקטן.

הרבי הוא לא רק של 'כלל ישראל' אלא גם של 'פרט בישראל'.




אחדות או אחידות

השתתפת או צפית פעם בקונצרט ? האם יעלה על הדעת שהמנצח ידרוש שוויון בין כל המנגנים וייתן לכולם את אותו כלי ?...

ברור לגמרי שמגוון הכלים המשתתפים בקונצרט: התופים או המצלתיים, הבללייקה און הצ'לו, הנבל או הפסנתר יוצרים את היופי וההרמוניה של התזמורת. שילוב הצלילים בתזמון מתואם ומושלם ממגוון הקולות הייחודיים הנשמעים יחד באחדות מלאה, הם הם הגורמים לתזמורת להיות נעימה ומהנה. כשכל כלי נותן את הייחודיות שלו – כך נבנית תזמורת אחת ומאוחדת !




שליח נאמן

איך צריך לנהוג שליח. עד כמה צריך לדבוק במטרה שאליה נשלח ללא שום שינויים. תוספות. או שיקולים זרים.

הסיפור מוכר בוודאי לכולם:

משה רבינו שולח 12 אנשים מהטובים שבעם, לבדוק את המצב של העם היושב בארץ (אם הוא "חזק" או "רפה"). וכן את סוג האדמה שיש שם ("הטובה היא אם רעה.. השמנה היא אם רזה"). ואף ביקש שיביאו מפירות הארץ.

כשחוזרים המרגלים מהמסע בארץ הם מדווחים:

בָּאנוּ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.

עד כאן לא נראה שום בעיה בדיווח. הרי הם התייחסו בדיוק למה שביקש משה רבינו. 




אתה יכול להדליק !

מה דעתך על המקרה הבא:

במסיבת חנוכה שהתקיימה בעיר... בנוכחות קהל אלפים התכוננו להדלקת נר שמיני של חנוכה.


המנחה הזמין את ראש העיר המכובד לגשת ו...למזוג את השמן במנורה ולסדר את הפתילה בגובה המתאים. כשראש העיר סיים הזמין המנחה את אחד הנוכחים בקהל לגשת ולהדליק את 8 הנרות.

כך גם אתה היית נוהג ?....




אנכי ה' אלוקיך

כל העולם עמד דום לקראת המעמד העוצמתי של מתן תורה. לא רק 600,000 בני ישראל שעמדו למרגלות הר סיני. אלא הבריאה כולה.
המדרש מתאר ואומר: "כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה, ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דיברו, אלא העולם שותק ומחריש – ויצא הקול: ,אנכי ה' אלוקיך".
מה באמת היה מיוחד במעמד זה ?
האם אכן שמעו בעשרת הדיברות דברים חדשים שלא ידעו עליהם קודם לכן ?




  נבנה ע"י WebEmpire