ספר תורה אור





ספר המצוות להרמב"ם:


הסיפור השבועי:



הרב ישראל בוטמן ע״ה
השיעורים באתר לעילוי נשמת הרב ישראל בוטמן ע״ה השליח הראשון של הרבי לנהריה
נלב״ע ו׳ אדר ב׳ ה׳תשע״ד

המייל השבועי


איזו צורה יש לצדקה שלך ?...

אחד מגדולי התלמידים של אדמו"ר הזקן, הי' רבי פנחס רייזעס. (= רבי פנחס המיוחס לרייזע...).

מי הייתה אותה "רייזע", שרבי פנחס נקרא על שמה ?

כמה מפתיע... אבל זו הייתה חמותו...

רייזע התגוררה בעיר שקלאוו והייתה מפורסמת בעושרה הגדול. כשאדמו"ר הזקן ביקר בעיר שקלאוו וכל למדני העיר התפעלו מאוד מגאונותו המופלאה. פעל הדבר גם עליה רושם אדיר.

לרייזע היו שלשה חתנים, ואמרה שהיא תמסור את כל רכושה למי שיסע אליו ללמוד תורה.

חתנה רבי פנחס נסע, וכשחזר כעבור כמה חדשים, היא אכן העניקה לו את כל כספה וזהבה !

ומה עשה רבי פנחס ברכוש הרב ?




כולם חגורים ?...

רבי דובער סיכם עם אחותו הרבנית פריידא, שתגלה לו מראש, מתי אביהם, האדמו"ר הזקן, אמור ללמדה חסידות, ובאותו זמן הוא היה מתחבא בחדר (מתחת למיטה או בארון). כך זכה לשמוע וללמוד עניינים נוספים בחסידות.

לפעמים היה מרמז לה ממקום מחבואו, שתבקש מאבא הסבר נוסף על דברים מסוימים.

פעם אחת אמר רבינו הזקן לביתו הרבנית פריידא,  ביאור נפלא בעניין בגדי כהן גדול. אך משום מה, דילג ולא ביאר באותה הזדמנות את עניין ה'אבנט', שהיה אחד משמונה הבגדים של הכהן הגדול.

רבי דובער שהבחין, ממקום מסתורו, שאביו עומד לסיים ללא ביאור על ה'אבנט'. זרק לכיוון אחותו את אבנטו, לרמוז לה בכך, שתבקש מאבא שיבאר גם את עניין האבנט.

מיד נענה הרבי וקרא:

-    זוהי בוודאי שאלתו של בני !

הוא גילה את מקום המסתור וציווה עליו לצאת מהמקום...




מה זה קניון ?...

באחד הכפרים בגליציה, סמוך לעיירה רופשיץ חי לפני כ- 150 שנה יהודי כפרי שהתפרנס מבית מרזח ששכר מהפריץ.  הוא מכר לעוברים ושבים, יהודים, ובעיקר נכרים, משקאות חריפים, מיני מתיקה ועוד.

הפריץ כמו פריץ, לא הצטיין ב'אהבת ישראל' יתירה... ונהג להציק לשוכר היהודי בדרכים שונות.

ומאחר שהשוכר התקשה מאוד להתמודד עם המצב. החליט לגשת לצדיק רבי נפתלי צבי הורביץ זצ"ל ולקבל עצה וברכה. הצדיק מרופשיץ התפרסם בפקחותו ובאמרותיו השנונות.

כששמע רבי נפתלי את הדברים, הוא ייעץ לו לגשת לצדיק פלוני. "הוא וודאי יוכל לעזור לך".

מיד נסע היהודי לאותו צדיק וגולל לפניו את הקשיים והסבל שיש לו מהפריץ הרשע. שאל אותו הצדיק– מה זה בית מרזח ?

ענה היהודי – זה מקום שנמצא על אם הדרך. ומטרתו לתת שירות יהודי, לדוגמא: שיהיה מקום להתפלל בנחת. לספק מים ליהודי צמא. וכדומה.

כששמע זאת אותו צדיק, הגיב מיד: למקום כזה הפריץ מתנכל ?... אל דאגה תפטר ממנו מיד.

ואכן באותו יום מת הפריץ הרשע.

חזר היהודי לרבי נפתלי, סיפר לו מה שקרה, ושאל מדוע שלח אותו לצדיק פלוני, ולא פעל בעצמו את הנס ?




איך מוצאים את היהלום בזבל ?...

סיפור לא שיגרתי ולא נעים התרחש ביום חמישי לפני שבועיים בשכונת 'גאולה' בירושלים.

במשך זמן רב נראו עשרות בני אדם, חלקם עם חליפות ומגבעות, כשהם תרים בהררי זבל אחר אבדה יקרה: יהלום יקר משובץ בטבעת.

מדובר באבידה ששוויה כ 36,000 ₪ שנעלמה ואיננה.

אחת מדיירות הרחוב, ירדה להשליך את האשפה למכולה שברחוב ובטעות הושלך היהלום אל המכולה יחד עם שאר האשפה.

כשבני המשפחה קלטו מה קרה. מיהרו אל המכולה, לחפש את האבידה. אך באותו רגע הבחינו במשאית הזבל העירונית שמתרחקת לקצה הרחוב, אחרי שרוקנה את המכולה...

כשנהג המשאית שמע את זעקות השבר, עצר בטובו את משאית האשפה, וחנה בצד הכביש, והחל יחד עם הפועלים לרוקן את כל הזבל המונח בשולי המשאית, אשר טרם נדחס אל תוככי המיכל הענק.

עשרות שקיות אשפה, קרטונים ושאר מוצרי זבל פוזרו על אחד הרחובות המרכזיים בשכונת 'גאולה'. ועשרות תושבים, עוברי אורח ומבקרים החלו בחיפושים נמרצים אחר האוצר האבוד.

זה היה מחזה מדהים !...




כיבוד הורים

מעשה באדם שהיה נוהג להאכיל את אביו תרנגולים מפוטמים. פעם אחת שאלו האב: "בני מנין לך כל אלו ?" ענה לו הבן: "זקן, אכול ושתוק, הלא גם הכלבים אוכלים ושותקים".

אולם מעשה אחר, באדם שהתפרנס מטחינה ברחיים, וכאשר נקרא אביו הזקן לעבודת המלך, אמר לו הבן: "אבא, טחון אתה במקומי ואני אלך תחתיך לעבודת המלך, משום שבעבודת המלך אתה עלול להתבזות ואף לקבל מכות".

בכל פעם שאנו משרתים את הורינו, עלינו לעשות זאת במורא והכנעה, כדרך שמשרתים אנשים נכבדים בעלי שררה.




אומנות התפילה

אישה צעירה, תושבת ירושלים, אם לחמישה ילדים קטנים, חלתה ל"ע במחלת הכבד. לאחר טיפול ממושך בבתי רפואה בארץ, כשנכחו הרופאים לדעת שהכבד אט אט מפסיק לתפקד, הוחלט ע"י הצוות הרפואי, שהסיכוי היחיד להצלת חייה כרוך בהשתלת כבד.

לצורך ניתוח מסובך זה, היה עליה לטוס לבית רפואה מסוים בארצות הברית, המתמחה בהשתלות, ולהמתין שם עד שימצא תורם מתאים.

היא יצאה בטיסה הראשונה לארה"ב. אמבולנס מטעם בית הרפואה חיכה לה בשדה התעופה, והסיעה במהירות למחלקה המיוחדת.

לאחר סדרת בדיקות, הגיעו הרופאים למסקנה קשה: מצבה מידרדר והזמן דוחק, עליהם להתחיל בחיפושים קדחתניים לאיתור כבד מתאים לגופה

הם שיתפו את האישה בפרטים, ואמרו לה שלהערכתם הכבד שלה לא יוכל להחזיק מעמד יותר מחודש ימים. אם ימצא תורם בזמן הזה – מה טוב. אך אם לא... הם ייאלצו לשלוח אותה חזרה לארץ. הם אינם רוצים לקחת אחריות.

היא שכבה במיטתה, עיניה לחות, ולא פסקה מלקרוא בספר תהילים ולהתפלל שיימצא עבורה תורם מתאים.

ימים עברו, היא ספרה אותם לאחור במתח רב...




איך מתגלה הבורא לרבה של רוסיה ?...

באחד הימים ניגש אלי יהודי יקר, מקהילתי הקרובה. וביקש רשות לשאול שאלה אישית.

הסכמתי כמובן.  ואז הוא הפתיע אותי בשאלתו התמימה:

"כבוד הרב, אבקש שתתאר לי, בבקשה, איך הקדוש ברוך הוא מתגלה אליך ? 

והוסיף השואל:

"הרי אתה מכהן בתפקיד כה רם, רב ראשי של מדינה שנמצאים בה (לפי הערכות שונות)  כמיליון יהודים, ברור הדבר שלאדם במעמד כזה יש בוודאי מסרים ישירים מבורא עולם לעיתים קרובות ! איך בדיוק זה מתרחש ... ?"

האמת, שחשתי מבוכה לא קלה,

ותוך כדי שאני חוכך בדעתי איך להגיב.... ממשיך מיד השואל ואומר:

"בעצם נראה לי שאני מבין - איך זה מתרחש...

"הרי לימדת אותנו באחד השיעורים שהבעל-שם-טוב אמר שכל דבר שיהודי רואה או שומע הוא בהשגחה פרטית.

"כאשר הקדוש ברוך הוא מזמן לאדם 'להיפגש' במצב מסויים, הרי זה נועד כדי שילמד ממנו דבר-מה, הנוגע לתפקידו העיקרי עלי אדמות.

"וכך גם בייחס לכבוד הרב:




מה אפשר ללמוד מהצפרדע ?

הצאר ניקולאי צעד עם חייליו.  בדרכם נתקלו בנהר ש'הפריע' להתקדמותם מאחר שהיה צריך למצוא פתרון מהיר לחציית הנהר, החליט הצאר, במוחו האכזרי, שיעשו "גשר אנושי"...

אלפי חיילים יושלכו לתוך הנהר, עד שיגיעו לגובה הרצוי למעבר הצאר.

חייליו הנאמנים של הצאר לא היססו לבצע גם פקודה זו.

אך בכל זאת התחלקו לשני סוגים:

רוב החיילים הנאמנים לא היססו וקפצו מיידית למים ומילאו בפשטות את ההוראה. אך היו כאלו שהמתינו להיות אחרונים.

לא משום שניסו 'חלילה' לחמוק מההוראה, אלא חשבו בלבם: "אם כבר למות... לפחות שנהיה למעלה... שכולם ייראו שהתמסרנו למטרה..."




זהירות: זה הקטן גדול יהיה...!

בחור אחד חיפש שידוך זמן רב.

אחרי מספר ניסיונות הבין שבעולם הזה לא ניתן  למצוא 'שלימות'. והיה מוכן 'להתפשר'.

אם יציעו לו מישהי שבדברים המהותיים הנוגעים לחיים משותפים, היא מושלמת. לא אכפת לו, אם יהיה לה גם חסרון קטן.

ואכן, באחד הימים הגיע שדכן עם הצעה חדשה.

השדכן הרבה לספר בשבחה של הבחורה המוצעת. הוא תיאר וסיפר על מעלותיה הגדולות בדיבורים מפליגים.

והבחור המתין לשמוע את ה... חסרון שיש בכל זאת...

ואכן בסיום ה'דרשה' אמר השדכן לבחור:

"תשמע, יש חסרון אחד בלבד. אך הוא חסרון 'קטן' מאוד מאוד. לא ניכר ולא בולט, כך שזה כמעט ולא משמעותי".

"נו ... במה מדובר ?" – שואל הבחור בחוסר סבלנות.




לא ליישר קו !...

אחד מחכמי ישראל נסע עם תלמידיו. בדרכם עברו דרך יער, תוך כדי נסיעה הבחין הרב בכפרי אחד הבונה בקתה במעבה היער.

ביקש החכם מהעגלון לעצור את העגלה, והוא ירד כדי להתבונן מקרוב במעשיו של הכפרי.

התלמידים לא הבינו מה מיוחד במעשה הכפרי ? מה ראה לנכון 'לבזבז' זמן יקר לבחון את תהליך בניית הבקתה ? אך הבינו שיש דברים בגו והמתינו בסבלנות.

כשחזר רבם לעגלה מלא התפעלות ממה שראה, גברה תמיהת התלמידים שבעתיים ...

הסביר הרב:

ראיתי איך הכפרי אוסף את העצים. וכשרצה להעמידם זה על זה כדי ליצור דופן. היה לו קושי טכני. שהרי עצי היער אינם חלקים ומהוקצעים, הם מלאים בליטות. ואיך יעמדו יפה זה על זה ?

ניתן היה לחתוך את כל הבליטות ולישר את העצים, ואז להניחם זה על גבי זה, אך הכפרי לא כך עשה,

במקום לחתוך את הבליטות ש'הפריעו'. הוא התאמץ ליצור שקעים בעץ התחתון בגודל ובצורת הבליטה על מנת שכל בליטה "תתיישב" היטב בשקע שיצר, וכך התחברו להן קורות העצים יפה זו לזו. ובצורה כזו אין ספק שהבניין יציב יותר.

ממנו למדתי הוראה נפלאה, הסביר הרב.




  נבנה ע"י WebEmpire